הישרדות
17 באפריל, 2008 מאת א'
חצי שעה. בלבד! זה הזמן שעבר מהרגע שהגעתי לעבודה ביומי הראשון בשב"כ ועד שנשאלתי האם אני רווק. בהחלט זיהיתי את המבט המבואס במבטה של העלמה הנחמדה ששאלה את השאלה כשסיפרתי שאני נשוי + ילד. שביעות הרצון העצמית והחיוך הגדול והטיפשי שהיה מרוח לי על הפנים עבר די מהר - הבנתי שזה לא אני - זה הן…
קצת רקע
אז ככה, רק בשביל להבהיר את הנקודה - העלמה שפנתה אלי בכלל לא התעניינה בשביל עצמה - היא עשתה את זה כשירות לבנות המחלקה הרווקות. בהמשך שמעתי על לא מעט סיפורי אהבה שהתחילו במחלקה והסתיימו מתחת לחופה.
להמשך קריאה »
נושאים: הווי, החבר'ה | 5 תגובות »
עדכון פוסטים